הליך הגישור מתאים לפתרון סכסוכים משפחתיים נרחבים או בממשקים משפחתיים טרם סכסוך ובהם: גירושין ופרידה; סכסוכים בנושאי עיזבונות ואפוטרופסות; עסקים משפחתיים; מחלוקות משפחתיות בכל תחום, הסכמי ממון; גישור טרום נישואים לתיאום ציפיות ועוד.
הליך הגישור הינו יעיל קצר וממוקד ולכן חוסך זמן וכסף ולא פחות חשוב מכך- עוגמת נפש מיותרת המלווה על פי רוב בהליכים משפטיים, עניין זה משמעותי ביותר כאשר מדובר בסכסוכים בין בני משפחה / בני זוג אשר לעיתים קרובות ממשיכים לחלוק מעגלים קרובים משותפים והאופן בו מסתיים הסכסוך משפיע השפעה רבה וארוכת טווח על היחסים.
הגישור הינו הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים הדורש את הסכמת הצדדים, בהקשר זה ראוי לציין כי מחקרים מעידים על שביעות רצון גבוהה יותר אצל צדדים אשר בחרו בהליך גישור מאשר צדדים אשר בחרו בהליך משפטי שהסתיים בפסק דין. תפיסת העולם של הגישור הינה שבתהליך הדרגתי ובליווי מגשר מתאים יוכלו הצדדים לייצר הסכמות המתחשבות בהבנת הצרכים והאינטרסים של כל צד, תוך שימוש בפתרונות יצירתיים המאפשרים רווח הדדי.
חשוב לציין כי על הליך הגישור מוטל חיסיון וכל הנאמר במסגרתו לא יוכל לשמש כראיה בכל הליך אחר.
בתי המשפט מעודדים הליכי גישור וככל שהצדדים הגיעו להסכמות, ניתן לתת להם תוקף של פסק דין, אף אם מדובר בהסכמות חלקיות. ככל שהצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות בהליך גישור- אין בכך כדי לפגוע בהליך משפטי, ויתרה מכך, ישנם מיקרים רבים שדי בכך שהצדדים ביצעו הליך גישור, גם ללא הסכמות כדי לקדם את ההליך השיפוטי, מאחר שהצדדים מגיעים להליך השיפוטי בשלים יותר.
קיימת חשיבות מכרעת בבחירת מגשר משפחה שהינו גם עורך דין בהשכלתו עם התמחות בדיני משפחה מאחר ונושא דיני המשפחה ייחודי הן מבחינת התוכן והן מבחינת סדרי הדין הנוהגים בבית המשפט. על המגשר להכיר את דיני המשפחה על בוריים בכדי לאפשר לצדדים לנסח הסכם שניתן לתת לו תוקף משפטי, ככל שההסכם בין הצדדים לא ינוסח כראוי, ייתכן שהליך הגישור יצלח, אך ניסוח לקוי של ההסכם יוביל לסכסוכים עתידיים או להתערבות בית המשפט ושינוי ההסכם.