הסוגיה של מזונות ילדים בישראל הינה מורכבת ומסועפת ואף קיימים הבדלים מסוימים באופן יישומה ע"י בתי המשפט לענייני משפחה וע"י בתי הדין הרבניים.
החבות בתשלום מזונות חלה עקב גירושין, פרידה הקודמת לגירושין וגם כאשר בני הזוג אינם נשואים אך הם הורים לילדים משותפים.
לעיתים קרובות קביעת דמי המזונות מהווה את סלע המחלוקת בין בני הזוג, זאת מאחר ומדובר בתשלום קבוע, אשר משפיע באופן ישיר ולאורך שנים ארוכות, על רמת החיים של המשפחה לאחר הגירושין.
נהוג להבחין במזונות ילדים בחלוקה גסה לפי שני סוגים של "צרכים" עבור הילדים:
"צרכים הכרחיים"- המדובר בצרכים המינימאליים והחיוניים לקיום בסיסי של ילדים כגון: מזון, ביגוד (הלבשה והנעלה),מקום מגורים (הקרוי "מדור" ולרבות הוצאות אחזקתו), צרכי חינוך, צרכים רפואיים וכיו"ב.
צרכים מ"דין צדקה"- המדובר בצרכים הנוספים של ילדים כלומר, כל מה שהינו מעבר לצרכים "הכרחיים" מהווה צרכים מ"דין צדקה" לדוגמא: בילויים, צעצועים, חוגים, נסיעות/חופשות בארץ ובחו"ל, דמי כיס, מתנות וכיו"ב.
סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 קובע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו, היינו קיים הבדל בין אופן יישום חובת המזונות כלפי בעל דין אישי (יהודי, נוצרי, מוסלמי, דרוזי) לבין בעל דין חסר דת או זוגות מעורבים (כלומר, שלכל אחד מבני הזוג דין אישי שונה או כאשר מי מבני הזוג חסר דת).
גובה דמי המזונות יחושב תוך בחינת מספר פרמטרים רבים ביניהם: בחינת הצרכים "ההכרחיים", בחינת הצרכים מ"דיני צדקה", רמת השתכרות ופוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים, גיל הילד/ים, כמות הילדים במשפחה וכל נתון אחר שהינו רלבנטי לנסיבות המקרה הנדון, כגון: נסיבות מיוחדות, מצב בריאותי של ההורים, תחזיות והערכות עתידיות שונות, וכיו"ב. לכל נתון יש תפקיד משמעותי במשוואה, תוך הפעלת שיקול דעת לאיזון היחסי והנכון ביניהם, בנסיבות העניין.
פסק דין של מזונות ילדים צופה מטבעו את פני העתיד, על כן, אך ורק שינוי מאוד משמעותי וקיצוני בנסיבות (הקרוי "שינוי נסיבות מהותי"), יצדיק התערבות חוזרת של בית המשפט לסוגיה של שינוי מזונות, על כן, קיימת חשיבות מכרעת בבחירת עורך דין מתאים המתמחה בדיני המשפחה בכדי ללוות את התהליך, אם בהליך גישור והסכם ואם בניהול התיק בערכאות המשפטיות בצורה ובדרך הנכונה והיעילה ביותר.