מקור המונח 'גניבת זרע' בטענת הגנה כנגד תביעת אבהות ומזונות שהגישה אישה, במקרים בהם הגבר כלל לא חפץ בהריון או בילד, המונח אינו מעוגן בחקיקה.
בבתי המשפט נדונו בשנים האחרונות מקרים רבים של טענות לגניבת זרע, אולם המגמה הרווחת היא שלמעט מקרים נדירים תוטל על הגבר אחריות לתוצאת המפגש המיני כפי שמוטלת על האישה. זאת מאחר שבתי המשפט רואים בראש ובראשונה את טובת הקטין שבא לעולם, אף אם הולדתו מקורה בגניבת זרע.
ראוי לציין בהקשר זה שאין כל אפשרות לכפות על אישה לבצע הפלה בניגוד לרצונה מאחר ולאישה אוטונומיה מלאה על גופה, וזאת גם כאשר הגבר אינו חפץ בהולדת הילד או שנסיבות ההפריה היו ממפגש מיני חד פעמי.
במידה והגבר יטען כי אינו אביו של הילד, ניתן להגיש תביעת אבהות, במסגרתה יחייב בית המשפט את הגבר לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת או שלילת האבהות. באם ממצאי בדיקת הרקמות יאמתו כי הגבר הינו אב הילד, אזי יקומו לילד כל הזכויות המשפטיות הנובעות מקשר ההורות. גבר שיסרב לבצע את בדיקת הרקמות מכל סיבה שהיא, יוכרז על ידי בית המשפט כאב הילד ויחויב בתשלום דמי מזונותיו.
גובה המזונות משתנה בהתאם לנסיבות של כל מקרה. במקרים בהם הוגשה תביעת מזונות ואבהות כעבור שנים רבות בשיהוי ניכר, כאשר הגבר כלל לא היה מודע לאבהותו נפסקו לעיתים סכומי מזונות מופחתים או לחילופין נוצרה תשתית לתביעת נזיקין כנגד האישה.
ייצוג הולם בידי עורך דין מקצועי ובעל ניסיון עשוי להיות משמעותי מאוד לאופן ניהול התיק ותוצאותיו לרבות לעניין גובה המזונות.