החוק מאפשר ביצוע הסדרים והסכמים בנוגע לחלוקת העזבון, יורשים על פי דין ויורשים על פי צוואה רשאים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם, כך שכל אחד מהם יקבל חלק או פריט רכוש שונה מאשר החלק או הפריט המגיע לו על פי צו הירושה או צו קיום הצוואה.

ישנן שתי דרכים מרכזיות לשנות את חלוקת העזבון מהאמור בצו ירושה או צו קיום צוואה והם – הסדר בין יורשים על בסיס הוראת סעיף 110 לחוק הירושה והליכי הסתלקות בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק הירושה, השוני המרכזי ביניהם, נעוץ בעובדה שבעוד הסכם בין יורשים חייב להיערך בין היורשים עצמם, הרי הסדרי הסתלקות מירושה יכולים להתבצע אף לטובת מי שאינו יורש, אולם מוגבלים לאלו המנויים בחוק בלבד (בן זוג, צאצא ואח של המוריש).

כל הסדרי הירושה, בין במסגרת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים ובין במסגרת הסתלקויות, אפשריים כל עוד לא חולק העזבון. לאחר חלוקת העזבון – אין מדובר עוד בהסדר בין יורשים, אלא בהסדר בין בעלי רכוש, ללא קשר לעזבון.

עורך דין מקצועי הבקיא בדיני המשפחה יוכל לסייע ליורשים לנסח הסכם חלוקה, תוך בחינת סוגיות מיסוי וכלל ההיבטים המשפטיים הנדרשים בהסכם מסוג זה.