לעיתים קרובות משבר הגירושין הינו משבר בלתי צפוי שמערער את מהלך חיי המשפחה ומחייב שינויים משמעותיים אצל כל אחד ואחד מבני המשפחה, גם במקרים בהם קיימת הסכמה לגירושין לרוב נמצאים בני הזוג והמשפחה בסערת רגשות.
דווקא ברגעים הסוערים הללו בני הזוג נדרשים לקבל החלטות קשות ביותר המשפיעות באופן ישיר על עתידם ועתיד ילדיהם.
הגורמים שיעורבו בהליך ישפיעו רבות על הדרך ועל התוצאה הסופית אליה יגיעו בני הזוג והמשפחה, על כן קיימת חשיבות להישאר אותנטי ולא לאפשר לגורמים מתערבים לייצר מלחמות מיותרות המושתתות על פחד, חוסר מידע והכוונה לקויה.
ניסיוני המצטבר לימדני שפעמים רבות מדי בני זוג מוצאים עצמם בתוך הליך משפטי לוחמני, קשה ויקר שגורם לקרע משפחתי עמוק והרסני מבלי שכלל התכוונו לכך- והכל כתוצאה מעצות אחיתופל שקבלו מגורמים שונים.
אני מאמינה שניתן וצריך לראות את המשפחה בראיה הוליסטית כוללת, יש לבחון לעומק את הצרכים והרצונות של הצדדים בכדי לייצר פתרון מתאים לכל מקרה ומקרה תוך מינימום פגיעה והשפעה הרסנית, בפרט על ילדים.
קיימים מקרים בהם הליך משפטי הינו בלתי נמנע, עם זאת, האופן בו ינוהל ההליך המשפטי ישפיע השפעה ארוכת טווח על כל המעורבים בסכסוך- מכאן החשיבות בבחירת עורך הדין בעל הכלים המקצועיים והאישיים המתאימים ביותר.
בתי דין
בתי הדין הדתיים דנים בענייני המעמד האישי של בני העדות הדתיות המוכרות בישראל. קיימים בתי דין רבניים: ליהודים, בתי דין שרעיים: למוסלמים, בתי דין דתיים דרוזיים, ובתי דין לעדות הנוצריות.
בתי הדין נהנים מסמכות שיפוט המוכרת על ידי המדינה בחוק יסוד: השפיטה.
לבתי הדין הדתיים סמכות ייחודית בעיקר בענייני נישואין וגירושין, תוך שהסמכות מוגבלת לבעלי דין מבני עדתם בלבד. בעניינים אחרים של מעמד אישי, סמכות בתי הדין מקבילה לסמכות בית המשפט לענייני משפחה. הסמכות נקנית לרוב מכוח הסכמת הצדדים.
בראש כל אחד מבתי הדין הדתיים עומד בית דין לערעורים.
מאחר וקיימת סמכות מקבילה בנושאים מסוימים בין בתי הדין לבית המשפט לענייני משפחה, קיימת חשיבות בניתוב הנכון של התיק לערכאה המתאימה לו ביותר, בחירת הניתוב הנכון ובניית האסטרטגיה לניהול התיק מושפעת באופן ישיר ממקצועיות עורך הדין וניסיונו.