כאשר ישנם ילדים משותפים לבני זוג הנמצאים בהליכי גירושין, משמורת ילדים היא מושג אינטגרלי בכל הקשור לגירושין ולעיתים חל מאבק סביב מושג המשמורת תוך שבני הזוג מאמינים שהמשמורת מגדירה את הזכות ההורית להיות מעורב ומשמעותי בהחלטות הנוגעות לילדים המשותפים- אך לא כך הוא.
על פי החוק בישראל שני הוריו של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). משמעות הדבר היא כי לשני ההורים החובה והזכות לדאוג לכל צרכי הקטין – חינוכו, שלומו, מגוריו, מזונותיו בריאותו וכדומה. גם לאחר פירוד או גירושין, שני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה מי הוא ההורה בעל המשמורת. על פי החוק לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים.
המושג משמורת מתאר למעשה את ההחזקה הפיזית בקטינים או את חלוקת הזמן הפיסי בין ההורים.
כאשר בני הזוג, מגיעים להסכמה בשאלת המשמורת, הדבר יעוגן בהסכם הגירושין בין השניים ויוגש לבית המשפט או בית הדין לאישור, ברם במקרה שבו אין הסכמה בנוגע למשמורת הילדים, רשאי כל אחד מבני הזוג להגיש תביעת משמורת.
העיקרון המנחה את בית המשפט או בית הדין הרבני בדיוניהם בסוגיות משמורת, הוא טובת הילד – ולכן ההחלטה היכן ישהה הילד תהיה על פי התרשמות בית המשפט או בית הדין בהתחשב במספר רב של פרמטרים ביניהם גיל הילד, מעורבות ההורה בחייו, זמינות ההורה לילד ביומיום, טיב הקשר בין ההורה לילד, הסביבה אותה יכול ההורה לספק לילד ועוד. לעיתים קרובות מסתייע ביהמ"ש בעו"ס לסדרי דין או במומחה מטעמו, לעיתים יתרשם בית המשפט ישירות מהילד אם לילד מלאו 10 שנים.
בהקשר זה ראוי לציין שקיימת חזקה משפטית לפיה ילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. חזקת הגיל הרך ניתנת לסתירה, אם וכאשר הוכח מצב מיוחד וחריג כי האם אינה כשירה ונעדרת מסוגלות הורית לגידול ילדיה.
קבלת מידע, הסבר וליווי בידי עורך דין, בעל כלים מקצועיים ואישיים מתאימים, עשוי במקרים רבים להיות ההבדל בין מלחמת משמורת במסגרתה נפגעים כל הצדדים ובפרט הילדים, לבין הסדר משמורת השם את צרכי הילדים במרכז תוך התחשבות במכלול צרכי המשפחה.
משמורת משותפת
בשנים האחרונות התרחשו תמורות רבות בנוגע לתפיסות המקובלות בהרכב המשפחה ובחלוקת התפקידים המסורתית בין הבעל לאישה, כך שאבות רבים יותר מעורבים בצורה משמעותית בגידול הילדים בהשוואה לעבר. המשמורת המשותפת נותנת ביטוי לשינוי זה באופן בו חלוקת הזמן הפיסי בו שוהים הילדים עם ההורים שווה, או קרוב לכך.
מונח הרווח בהקשר למשמורת משותפת הוא "אחריות הורית משותפת". מונח זה מבהיר שמעבר לזמן החלוקה הפיסי השווה בין ההורים, גם הטיפול השוטף ורמת המעורבות של שני ההורים בנוגע לילדיהם שווה.
בכדי לקיים משמורת משותפת מטיבה עם הקטינים על ההורים לקיים תקשורת הורית טובה, מגורים סמוכים ולמעשה לבנות לילדים שני בתים מרכזיים הממלאים באופן מלא אחר כל צרכיהם, משמע, למשמורת משותפת גם משמעויות כלכליות שיש לבחון.
בעוד שתקשורת הורית טובה תורמת לילדים בכל סוג של משמורת או הסדרי ראייה, משמורת משותפת לא בהכרח מתאימה לכל משפחה או ילד. על כן יש לבחון מה הצרכים האמיתיים של המשפחה והילדים הספציפיים וכיצד ניתן לתפור חליפה מותאמת למשפחה במקצועיות וברגישות.
ראוי לציין שמשמורת עיקרית של מי מבני הזוג אינה מפקיעה את זכות האפוטרופסות של ההורה האחר, היינו, גם ללא משמורת משותפת לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים.
עורך דין מקצועי יוכל לבחון ולהמליץ בכל מקרה ומקרה מה סוג המשמורת הראויה והחלופות תוך הסבר מעמיק ומקיף על כל אחת מהאפשרויות כך שתתקבלנה החלטות מתוך הבנה ומענה אמיתי לצרכי המשפחה.
חלוקת הסדרי ראיה
נושא של הסדרי ראיה הינו מורכב עם נסיבות וצרכים אישיים וייחודיים, ולפיכך יש לבצע התאמה ייחודית בכל מקרה ומקרה. הסדרי הראיה אינם רק זכות של הורה שאינו משמורן, אלא חובה הנגזרת מאפוטרופסות של שני ההורים על ילדיהם לא כל שכן חובה מוסרית בכדי לשמור על בריאות נפשם של הילדים ויכולת ההתקשרות שלהם עם כל אחד מהוריהם ומשפחותיהם המורחבות.
קיימת חשיבות לנסח בדיוק ובאופן מפורש את הסדרי הראיה בהסכם לרבות התייחסות לסדרי הראיה השוטפים במהלך ימים רגילים, סופי שבוע, חגים, חופשים, מחלות ילדים, שביתות מוסדות חינוך וכיו"ב והכל בכדי למנוע מחלוקות עתידיות ופרשנות של כל אחד מהצדדים על פי אינטרסים זרים.
חשוב להבין שהסדרי הראיה הינם העוגן של הילדים, שמירה על יציבות וקביעות בהסדרי הראיה מאפשרת הסתגלות טובה יותר של הילדים למצב החדש שנכפה עליהם, ככל שקיימת יציבות גדולה יותר וקשר משמעותי יותר עם כל אחד מההורים, אזי הנזק הנגרם לילדים קטן יותר, כמובן בהנחה שהקשר הינו קשר מטיב.
ראוי לציין בהקשר זה שלא בהכרח הכמות היא המשמעותית יותר, אלא האיכות, היינו- הורה הנפגש עם ילדיו מכוח אילוצים שונים בהסדרי ראיה מצומצמים יחסית, אך שומר עימם על קשר טלפוני רציף במהלך כל השבוע תוך שהינו מעורב ומעודכן בכל המתרחש במוסד החינוכי/ חוגים וכיו"ב ובזמן בו הילדים שוהים עמו דואג לזמן איכות, הרי שיש לכך משקל משמעותי. עם זאת כמובן שהמצב האופטימאלי עבור הילדים הינו שיזכו לבלות זמן משמעותי עם כל אחד מהוריהם.
הסכם גירושין מקצועי, יתייחס למכלול של מצבים אפשריים וימצא להם פתרונות מובנים בראש, ובהתאמה אישית, כך לדוגמא ייבחן הנושא של שינוי מקום מגורים שכן עשויה להיות לו השפעה ישירה על אפשרויות היישום העתידיות של ההסדר אותו קבעו הצדדים, במועד עריכת הסכם גירושין, עוד ייבחן הנושא של גילאי הילדים תוך מתן מתווה מוגדר מראש המותאם להתפתחות הגילאית ולשינויים הצפויים בשל כך, שהרי הסדרי ראיה לגבי תינוק בן יומו, אינם כהסדרי ראיה לגבי ילדים גדולים יחסית.
ככל שבני הזוג אינם מסדירים את נושא הסדרי הראיה בהסכמה אזי הסדרי ראיה ייקבעו בידי ערכאות שיפוטיות לרוב בהתאם להמלצת עו"ס לסדרי דין, אותה ממנה בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כדי להגיש לו תסקיר סעד, המתייחס הן לעניין המשמורת והן לעניין הסדרי ראיה.
יצוין, כי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, אינם מחויבים לקבל את המלצות שבתסקיר, אולם במרבית המקרים, ובהיעדר סיבות כבדות משקל, יאמצו את אותן המלצות.
קיימת חשיבות להסדיר את נושא הסדרי הראיה בליווי עורך דין בקיא ומנוסה בכדי למנוע ככל הניתן טעויות ולצמצם חסרים בהסכם או בהחלטה השיפוטית אשר יגררו סכסוכים עתידיים.